נובמבר 142013
 

למי שלא יודע תולעים אדומות ותולעים בכלל מאוד רגישות לויברציות ורעש, זה ממש מכניס אותן לסטרס. לכן בהנחה ואין לכם חצר ואתם עדיין מעוניינים לגדל תולעים אדומות בתוך הבית, כדאי מאוד שתמצאו להן מקום מתאים מוצל ושקט הרחק ממכונות כביסה וייבוש או כל מוצר אחר שמייצר רעש וויברציות. עם זאת, במידה ואין לכם מקום אחר, חוץ ממרפסת הכביסה ואתם מכבסים פעם בשבוע זה בסדר להניח את המיכל בסמוך למכונת הכביסה או המייבש, עדיף כהמ שיותר רחוק מהם ובשום אופן לא עליהם או עם כל מגע כלשהו.

בגדול, תולעים הן יצורים חזקים, שמחזיקים מעמד גם בתנאים קשים. משלו בדואר הוא דוגמא מצוינת להמחשה, בהנחה וכך רכשתם את התולעים האדומות שלכם. זמן השילוח הוא חוויה מאוד לא נעימה עבור התולעים. תקופה היוצרת מתח רב אצלהן. התולעים לרוב מתקהלות באותו מקום במעין כדור ומלבד הצפיפות הגדולה חוות המון ויברציות ורעשים שונים שאינם אופייניים לסביבת בה הן חיות. ניתן לראות זאת הכי טוב, כאשר התולעים מגיעות. לרוב הן פשוט תשושות ונראות חסרות חיוניות. במקרים רבים הן בקושי זזות ואפילו נראות כאילו הן מתות. אל תדאגו הן יחזרו לעצמן מהר מאוד, בדרך-כלל לאחר מנוחה קצרה ואכילה טובה. בכל מקרה, חשיפה שכזאת לרעש ולתזוזות, אין פוגעת בתולעים בטווח הרחוק.

ההסבר הפיזיולוגי מאחורי העובדות הללו, נעוץ כנראה בעובדה שלתולעים אין בכלל עיניים. כן הן לא מסתמכות על חוש הראייה שלהן כלל, אלא על חוש המישוש וחוש הריח. בעצם כל הגוף שלהן משמש כאיבר חישה ענקי אחד רגיש מאוד לכל תזוזה או שינוי בטמפרטורה, לחות וסוג המשטח בתוכו, או עליו הן זוחלות. מאחר והן ממשפחת תולעי האדמה לתולעים אדומות אין צורך בעיניים בדומה לחפרפרות, או לכל ייצור שמעביר את חייו כשהוא זוחל בתוך האדמה ונמנע מאור השמש. כדי לפצות על המחסור בעיניים, הן בעלות חושים מפותחים אחרים כגון חוש הריח וחוש המישוש. התולעים מסוגלות להריח לחות (מים), ומזון ממרחק רב. כמובן, שזה יחסי אליהן ומרחק רב יכול להיות עבורן מרחק של כמה מטרים בלבד. עבור תולעת מרחק זה יכול להיות קריטי שכן הגוף שלהן מכיל אחוזים גבוהים של מיים ובהיעדר תנאי לחות עשויות למות מהתייבשות תוך מספר דקות.

כל הנושא הזה מביא אותי לחשוב, אולי ניתן לקצור את ההומוס מהמיכל בעזרת ויברציות בלבד. כלומר להציב שני מיכלים, התחתון סטטי (נייח) והעליון זז (בשומה לשולחן ויברציות), כאשר מסביב יש חושך יחסי ואין מקור אור כלשהו שיימנע מהן לצאת מההומוס. האם התולעים ינוסו על נפשן ויעברו למיכל הסטטי, המכיל עבורן תנאים מתאימים יותר או שיסבלו בשקט יחסי במיכל הקיים. אני מניח שרוב התולעים יעברו למיכל הנייח וחלק ישארו במיכל הקיים ולכן זו אינה שיטה מספיק טובה. עם זאת עדיין שווה לבדוק את זה ולבצע ניסוי בנושא. אני מניח שהצבת מקור חום או קור בסמוך אליהן במיכל העליון, תתן תוצאות טובות יותר. מה שכן אין לי מושג כיצד יושפעו הביצים כתוצאה ממהלך של שינוי טמפרטורה קיצוני כל כך. הרי המטרה היא לא לחסל את דור ההמשך במהלך. מה שמביא אותי לחשוב שהפתרון הטוב ביותר הוא פשוט לחשוף את המיכל העליון לשמש ישירה או מקור אור (חום) אחר. מקור החום הזה ייבש בהדרגה את המיכל העליון וייתן לתולעים אפשרות לקחת את הזמן ולעבור בנוחות יחסית למיכל התחתון. את הביצים אפשר ורצוי לסנן מאוחר יותר ולהניח אותן במיכל התחתון או מיכל אחר לגמרי בתנאים אידיאליים עבורן.

זהו להיום נשתמע בקרוב!

 Posted by at 09:14
נובמבר 102013
 

לא מזמן נתקלתי בכתבה שמספרת על עיר בשם קולקורד באוקלוהומה ארה"ב, שתושביה קמו בוקר אחד למציאות בה "תולעים אדומות" זיהמו את מיי השתייה. כן דובר על תולעים אדומות שמשתמשים בהן לייצור הומוס (תולעי קומפוסט).

בשל איכות המיים הירודה נאלצה העירייה לסגור מיידית את אספקת המים לתושבים ולשלוח אותם לקבל מים נקיים מהמרכז למצבי חירום שהוקם במיוחד לטיפול בבעיה הזו.

בכתבה מסופר על טים וורד עוזר ראש המשרד לאיכות הסביבה באוקלוהומה שאמר שזיהום של תולעים אדומות הוא דבר שגרתי בחלקים הצפון מזרחיים של ארה"ב.

וורד מאמין שהזיהום התחיל ממפעל טיהור המים של העיר, שם נעשה שימוש במערכת פתוחה של פילטרים. המשרד לאיכות הסביבה אמר לתחנת חדשות מקומית שכנראה יבחושים או זבובים נכנסו לחלק העליון של הפילטר ומצאו את דרכם לחלק התחתון וכך בעצם התחיל המפגע.

התולעים, מסוג תולעי אדמה, הן באורך של כסנטימטר ודומים למרבה רגליים. הוא הוסיף כי חומץ אינו יעיל נגדם ונכון לאותו זמן הם לא זיהו בדיוק מול מה הם עומדים.

אוקיי….נתחיל מזה שהתיאור של התולעים שהטים הזה מתאר בכלל לא דומה לתולעים אדומות ויעיד על זה, כל מי שמתעסק עם תולעים אדומות. מאוד יכול להיות שדובר בכלל על תולעי דם מהסוג שמאכילים איתם דגים והם מסוגלים לחיות במים. תולעים אדומות מהסוג המשמש לייצור הומוס יטבעו בתוך מים והן שייכות בכלל למשפחת תולעי האדמה, כלומר הן זקוקות לאדמה בשביל לחיות. בנוסף הן צריכות איזשהו חומר אורגאני שישמש כמזון מאחר ולא מוזכר חומר כזה זה מחזק את הסברה שלי שמדובר בטעות בזיהוי. בקיצור שטויות.

חוץ מזה, ביצעתי לאחרונה בדיקה של הצלכודות של התולעים ועדיין לא מצאתי תולעת אחת. מאחר ואנו נכנסים לחורף, אמשיך לבדוק אותן מדי פעם ליתר ביטחון.מה גם שאני מאמין, על סמך העבר, שאני אכן אמצא תולעים ברגע שניכנס יותר לחורף והקרקע תהיה לחה הרבה יותר.

לאחרונה הצעתי לתולעים באחד מהמיכלים שלי ענבים ירוקים (עם חרצנים – לא שזה משנה). בכל אופן, לקח להן בערך כשבוע עד שהתחילו בכלל להתייחס אליהם. כרגיל קברתי אותם באדמה כך שהענבים היו מכוסים לגמרי בעומק של כ-3 ס"מ. רק אחרי שהענבים התחילו להרקיב במיכל התולעים התעניינו בהם. אין מה לעשות הכללים כאן הם כמו עם יין טוב – משתבח עם הזמן. זאת תזכורת לכך שבאמת כדאי לתת למזון שמציעים לתולעים קצת להרקיב לפני שמציעים להם או פשוט לתת לו להרקיב במיכל והתולעים ייקחו את הזמן שלהן, אבל בסוף גם הוא ייעלם. חשוב לציין שמרגע שהתחילו "לעבוד" על הענבים הפעילות התגברה מדי יום. נראה היה שהם נהנות מהן מאוד. אבל עדיין הפירות שאצלי מתפרקים הכי מהר ונראה שהתולעים שלי הכי נהנות מהם הם המנגו, מילון ואבטיח.

אחד מהמיכלים שלי הוא פח שחור גדול של זבל שמלא בקומפוסט חצי רקוב והתולעים נהנות ממנו מאוד. אפשר לראות הרבה ביצים והנפח שלו קטן מאוד בשבועות האחרונים. מאחר ואין לי פתחי איוורור בחלק התחתון שלו, נצברו די הרבה מים בתחתית. אז דבר ראשון הפסקתי להוסיף מים בשביל  למנוע הצפה. חוץ מזה, הייתי בטוח שהתולעים ימנעו מלהגיע לתחתית של הפח, אבל נראה כי מדי פעם יש אחת למטה שכנראה יצאה לטבילה. מה שכן כמעט כולן בחלק היבש עושות חיים. השארתי חריץ פתוח בחלק העליון של המיכל בשביל שתהיה זרימה של אויר.

הנושא האחרון הוא התמונות שהבטחתי כבר כמה פעמים שאשים. אני מקווה שהשבוע סוף סוף אגיע לזה. זהו בינתיים :-)

 Posted by at 13:44