ספטמבר 062013
 

כל מגדל תולעים מנסה ליצור את הסביבה האופטימלית ביותר עבור התולעים שלו. הסיבה חייבת לכלול את הערכים הנכונים (לא יותר מדי ולא פחות מדי) של פרמטרים רבים ביניהם מזון, לחות, טמפרטורה, חמצן ועוד. אי אפשר להתעלם מכך, שסביבה אופטימלית עבור תולעים אדומות חייבת לכלול גם מיקרו אורגניזמים רבים ויצורים נוספים שעוזרים להם במלאכת הפירוק וגורמים לה להיות דומה מאוד לסביבה הטבעית בה חיות התולעים.

כמובן, שסביבה אידיאלית כזו תמשוך אליה כל מיני חרקים וחיות אחרות שיתפסו "טרמפ" ומאוד מעוניינים "לגור בשכנות טובה" יחד עם התולעים שלנו. מאחר ורוב האנשים – בעיקר אלה החדשים לעולם הוירמיפיקציה, אינם יודעים להבדיל בין שלל היצורים הרצויים שעשויים להימצא בתוך מערכת כזו, כתבתי את הפוסט הבא.

הפוסט הזה מיועד לעשות סדר בבלאגן ולהציג את האורחים הרצויים במיכל. כמובן, שאכתוב פוסט משלים לפוסט הזה ובו אציג וארחיב את האורחים הלא רצויים במיכל.

בקטריות (חיידקים קטנים) – בקטריות הן בעצם חיידקים מקרוסקופיים. עד כמה הם קטנים? אז לשם המחשה: בכפית אחת יש כ-100 מיליון למליארד חיידקים. התולעים האדומות אוכלות בעצם את הבקטריות שעל המזון שאנו מציעים להן, ולא את המזון עצמו. לכן, בקטריות תופסות את התפקיד המרכזי בתזונת התולעים וביצירת סביבת מחיה ראויה.

כדרורוניים (שם מדעי: Armadillidiidae) – כל ילד מכיר את החרק הידוע בשם "אורי כדורי". הוא שייך למשפחה הנכללת בסדרת השווה-רגלאים. הכדרורוניים הם סרטנאים יבשתיים היכולים להתגלגל לכדור לשם הגנה, ומכאן מגיע שמם העממי.
הכדרורונים ניזונים לרוב בסביבת חומרים אורגניים שנמצאים בתהליך ריקבון ורוב המינים אוהבים תנאי לחות ולכן ההימצאות שלהם היא סימן חיובי מאוד שהכול תקין אצלנו. לחות חיונית לכדרורוניים בשל אברי הנשימה שלהם, הדומים לזימים. אז בגדול, הם חיים לצד התולעים ואינם מזיקים להם כלל. אצלי במיכלים יש הרבה מאוד מהם והכול בסדר.

חשופיות (שם מדעי: Stylommatophora או Vinizeria) – חלזונות חסרי קונכייה (ליתר דיוק, בעלי קונכייה פנימית קטנה ומנוונת).
גוף החשופית רך, בעל צבע חרדלי ואינו מוגן בכיסוי כלשהו – ומכאן שמה. ישנן מספר מינים של חשופיות החיות על היבשה במקומות לחים. בגוף החשופית נאגרים חומרי רעל המשמשים להגנתה, והצבעים העזים שלה הם סימן אזהרה לטורפים.
רוב הסיכויים שאם יש לכם במיכל חשופיות מדובר בחשופית הצהובה שהיא החשופית היבשתית הנפוצה ביותר בארץ ואותה ניתן לראות בעיקר בחצר. היא ניזונה מפטריות, אצות, ורקבובית מן הצומח ולכן לרוב נמצא המון חשופיות שנהנות מהרקבובית ומתנאי הלחות שהמיכל מציע. החשופית הצהובה הן דו מינית ולכן בעלת איברי רבייה גם של זכר וגם של נקבה. החשופית יכולה להעביר זרע, אך גם להטיל ביצים, אך אינה יכולה להפרות את עצמה ולתהליך ההזדווגות דרושות 2 חשופיות.

צַבתָן נקוד (שם מדעי: Forficula smyrnensis), או צבתן מצוי, הוא חרק מסוג צבתן השייך למשפחת הצבתניים. בזכות הצבת זכה לכינוי הנפוץ "חרק מספריים".
הצבתן הוא הפעיל בלילה. אורכו נע בין 16 ל-26 מילימטרים, כולל הצבת. כנפי החפיה של הצבתן קצרות מאוד, כרבע מאורך הבטן בלבד, ובמרכזן כתם לבנבן – הכתמים שעל שמם נקרא הצבתן "נקוד". בנוסף הוא גם בעל כנפיי תעופה גדולות. הצבתן הנקוד צד גם חרקים קטנים כגון כנימות, דגיגי כסף ואחרים ולכן מדובר באורח מאוד רצוי אצלנו.

חלזונות
יש צורך להציג? החילזון הוא צמחוני ועיקר מזונו הוא בחומרים אורגניים הנמצאים בקרקע: קליפות עצים וצמחייה. עיקר שעות הפעילות של החילזון הן בלילה, או ביום לאחר גשם. בקיץ החלזונות נמצאים בתרדמת ומתחפרים עמוק בקרקע.

שממיות – שממית אחת כבר ביקרה באחד המיכלים שלי. ברגע שהסרתי את הכיסוי מעל המיכל ברחה משם ולא חזרה עד היום. השממיות ניזונות מזבובי פירות ומזיקים אחרים, שקרוב לוודאי, מוצאים את דרכם בשלב זה או אחר אל המיכלים. לכן היא אורחת מאוד רצויה, כמדבירת מזיקים אורגנית אמיתית.

תיקנים (ג'וקים) – לעיתים רחוקות נתקל בהם ומסלק אותם ולא חזרים.
תיקן החולות – לא מזכיר תיקן ונראה בכלל כמו עש שחור. אז זהו שלא…
עכבישים- קיימים המון סוגים, לי אישית הם מפריעים, אז אני תמיד אעדיף לסלק אותם.
מִבְרָשׁ לָגוּרִי – רב-רגל זעיר, המצוי לרוב מתחת לקליפות עצים, ועלים שם נמצא המזון שלו: אצות חד תאיות וחזזיות. האוכלוסייה בישראל היא דו-זוויגית (זכרים ונקבות).

קרדית (חרק טפילי זעיר) – ישנו סיכוי גבוה להיתקל בסוג אחד לפחות משלושת הסוגים הנפוצים של הקרדית: הלבנה, החומה והאדומה. למרות שרק הקרדית האדומה נחשבת למזיקה וממנה יש להיזהר (הרחבה בפוסט הבא "תולעים אדומות ומזיקים"), רצוי לא לתת לאוכלוסיות של הקרדית הלבנה והחומה לגדול יותר מדי (למרות שמדובר ב"שכנים" שלוים בדר"כ).

קפצזנביים – יצורים זעירים בגודל של ראש סיכה. יש להם 6 רגליים והם אינם נחשבים כ"חרקים". ניזונים מפטריות ורקבובית וחיים במושבות גדולות מאוד בשטח מצומצם יחסית.

מרבה רגליים – לא מהווים סכנה לתולעים (בשונה מנדלים) וניזונים גם הם חומר אורגני רקוב.

זו אינה רשימה סופית, כך שאשתדל לעדכן אותה עם הזמן. אני מזכיר שהפוסט הנוכחי ילווה בפוסט נוסף אחד לפחות, בו יוצגו האורחים הלא רצויים.

 Posted by at 23:58

 שלח תגובה

(required)

(required)

באפשרותך להשתמש בתגיות ובתכונות הבאות ב- HTML: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>