ספטמבר 082013
 

כמו שהבטחתי, הפוסט הזה הוא המשך ישיר של הפוסט הקודם והוא יעסוק בסוגי המזיקים שיכולים להגיע לפתע ולהתמקם בתוך המיכלים שלנו. עצם הנוכחות שלהם והעובדה שהם משגשגים, היא תמרור אזהרה שמשמעותו: משהו לא טוב מתרחש בסביבת המחיה של התולעים האדומות ואצוי לזהות מהו ולטפל בו בהקדם. המזיקים האלה יוצרים לחץ על אוכלוסיית התולעים האדומות שלנו מסיבות שונות כגון: אכילת התולעים , תחרות על מזון, תחרות על אזור מחיה במיכל. לא משנה הסיבה – כל עוד עדיין ישנה אוכלוסיה כלשהי של תולעים אדומות (אפילו במידה והצטמצמה מאוד), קיים סיכוי גבוה שנצליח להחזיר את המצב לקדמותו. אז בואו נתחיל.

נמלים – קיימים סוגי נמלים רבים בארץ, אבל אצלי לפחות, הסוג שעושה הכי הרבה בעיות הוא הזן של הנמלים השחורות הקטנות והזריזות. הן תמיד מנסות לפלוש למיכלים בתנאים של יובש יחסי במיכל וברוח "אם כבר אז כבר"מעבירות ביצים תוך כדי. זה קורה כאשר מדדי הלחות מצביעים על יובש יחסי במיכל. מאחר והנמלים הללו מסוגלות ליצור קן חדש ולהעביר מלכה וביצים תוך יום, ולחסל במהירות את כל התולעים שלנו, כדאי לפעול מהר ולהרטיב את המיכל (לא צריך כמובן להציף אותו). מהניסיון שלי איתם ולצערי, כבר צברתי לא מעט, מה שתמיד עובד הוא להוסיף מים בכדי להעלות את הלחות. הנמלים בורחות החוצה, כמו מאש.

זבובי פירות – איך שהם אוהבים להטיל ביצים בתוך המיכל, בעיקר אם הוא מכיל שאריות מזון (לא רק של פירות) חשופות ללא מצע מעל (עלים, קש וכדומה). מהביצים האלה בוקעים תוך מספר ימים רימות שניזונות בין השאר מהתולעים שלנו.

רימות של זבובים – קרה לי שהכנסתי לאחד המיכלים אבוקדו שנפל מהעץ לפני מספר ימים הכול היה תקין והתולעים שלי נראו שנהנות ממנו. המיכל היה סגור כמו תמיד, ויומיים אח"כ, במהלך בדיקה שגרתית, גיליתי רימה של זבוב (תולעת לבנה ושמנה) ומיד הרגתי אותה. את שאריות האבוקדו (התולעים ממש נהנו ממנו) זרקתי החוצה. מאז למדתי את הלקח ואני לא מכניס למיכלים פסולת אורגאנית שאני לא יודע בוודאות שלא הייתה נגישה לזבובים והם לא הטילו בתוכה ביצים.

זחל ההרמטיה (חייל שחור) – זחל (פגית) הבוקע מביצה של זבוב ההרמטיה. זהו זבוב, המוגדר בארץ כמין פולש, ש"עשה עלייה" כנראה בתחילת שנות ה-2000  ומאז משגשג כאן. נקבת זבוב ההרמטיה מטילה את ביציה על גבי חומר אורגאני שאינו מוטמן ולאחר כ-4 ימים בוקעים הפגיות (מעין זחלים בעלי גוף דמוי אקורדיון) האלה ידועים כבעלי תיאבון גדול מאוד ועשויים להתחרות בהצלחה עם התולעים האדומות שלנו מה שאומר שידחקו אותם מהמיכל מהר מאוד.

קרדית אדומה (חרק טפילי זעיר) – מקורבים למשפחת העכבישים והעקרבים. קיימים כ-40,000 זנים שונים מתוכם רק 3 שניתן לראות בעין (עד כדי כך קטנים)וניתן למצוא אותן בכל סביבה (גם הנקייה ביותר). לא ברור לי כמה מינים של קרדית מצויים בארץ- אני מתאר לעצמי שלא מעט (בטח כמה אלפים). הזן אדום הוא המסוכן לתולעים שלנו. הוא שואב את התוכן הפנימי והלח שלהן ומשאיר את המעטפת. בנוסף, הוא גם עשוי להעביר מחלות (גם לבני אדם). לכן, אני ממליץ להיפטר ממנו במהירות (שימוש באש נמצא יעיל מאוד).

חשופיות – ניזונים מרקב ופטריות, עם זאת מקורות שונים טוענים כי זנים מסוימים של חשופיות ניזונים, בין השאר, גם מתולעים. אני מעולם לא "תפסתי חשופית על חם" ;-), אבל אני תמיד נוהג להוציא אותם מהמיכל ולשים רחוק מספיק שלא ימצאו את דרכם בחזרה, רק ליתר ביטחון.

תולעים שטוחות – נראו בדיוק כמו השם שלהם ומהוות סכנה אמיתית לתולעים שלנו. הם מתרבות במהירות גבוהה מאוד ועשויים לדחוק את התולעים האדומות במלחמה על מזון.

נדלים – קיימים מספר סוגי נדלים בארץ. המשותף לכל סוגי הנדלים היא העדפה קולינרית לתולעים אדומות (אוכלות תולעים אדומות). ניתן להבחין בהם עם הסרת הכיסוי של המיכל, מאחר והם חיים בשכבות העליונות של הקרקע. הם נעים במהירות וממהרים למצוא מכסה. נדלים לא חיים יחד במספרים גבוהים ולכן מעבר לכך שיטרפו מספר תולעים על בסיס קבוע, אין סכנה גדולה לאוכלוסיית התולעים שלנו. למרות זאת, הייתי מוציא אותם מהמיכלים אבל עם המלצה  חמה לא לנסות להוציא אותם מהמיכל בידיים חשופות. נדלים הם לרוב ארסיים וגם העקיצה שלהם מאוד לא נעימה. עדיף תמיד להשתמש בכלי כלשהו (יאה למשל), כשמוציאים אותם ולשים אותם במרחק ביטחון שאין סיכוי שיחזרו.

ציפורים – תראו לי ציפור שלא אוהבת תולעים. יש דבר כזה בכלל? אז זה די ברור שציפורים ותולעים "לא הולכים יחד". סיבה נוספת להשתמש בכיסוי מעל המיכלים.

חיידקי E-Coli – חתולים וכלבים אוהבים לעשות צרכים בערימות של חול וזבל אורגני, זה בדוק! אני מדבר מניסיון. בזמנו אספתי ערימה של חומר אורגני (ללא תולעים) שהשארתי בגינה כדי שיתפרק לקומפוסט במשך הזמן. פעם בכמה זמן, כשבדקתי מה המצב גיליתי כי חתולי השכונה (לרוב הם) בחרו לעשות שם צרכים. אם זה קרה עם קומפוסט, אז בטוח שיקרה עם הומוס, במידה ותהיה להם גישה למיכל (ממש ארגז צרכים מושלם מבחינתם). אז אם אנחנו לא רוצים מצבור של חיידקי E-Coli בהומוס שאנחנו מייצרים , נדאג לשים כיסוי. כבר מזמן שמתי לב שלחתולים יש משיכה מוזרה לתולעים (יש לי חתול בבית). טיפ חשוב: לאלו המשתמשים בצואת סוסים/פרות מומלץ להשאיר את הצואה עם המיכל כלשהו כשהיא מכוסה למשך כמה שבועות. החום הגבוה שייפלט מערימת הצואה יהרוג את חיידקי ה-E-Coli.

אני מתאר לעצמי שאעדכן את הפוסט הזה מדי פעם במידע נוסף.

 

 Posted by at 10:27

 שלח תגובה

(required)

(required)

באפשרותך להשתמש בתגיות ובתכונות הבאות ב- HTML: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>