ספטמבר 222013
 

כל מי שגידל אי פעם תולעים אדומות יעיד שעשה טעויות, איפה שהוא במהלך הדרך. כמו בכל נושא אחר, את עיקר הטעויות עושים המגדלים המתחילים, אבל זה עדיין לא נעים לצפות מהצד הכחדה המונית בפועל, בשעה שאתה מלא בכוונות טובות. אז נכון, גידול תולעים הוא לא מדע טילים, ועדיין זה מפתיע איך אנשים מצליחים, לפגוע בייצור שבסך הכול הוא די עמיד ויכול לחיות גם בתנאים של הזנחה מתמשכת. רוב הפעמים הטעויות נגרמות מחוסר ידע.

אז ללא הקדמות מיותרות ובשביל למנוע בעיקר ממגדלים מתחילים (ובלל) עוגמת נפש מיותרת, החלטתי לרכז מספר טעויות נפוצות ודרכי התמודדות אז בוא נצא לדרך:

  1. יותר מדי שאריות – מכירים את המשפט "הפרה רוצה להניק יותר מאשר העגל רוצה לינוק"? אז זה בדיוק המצב עליו אני מדבר כאן. זה לא סוד שאצלנו בארץ קונים הרבה יותר פירות וירקות בקניות השבועיות, מאשר בארה"ב או באירופה. המשמעות היא, שאנחנו גם מייצרים הרבה יותר זבל אורגני. עפ"י מחקרים שקראתי, שני שליש מהפסולת היומית של משפחה ממוצעת בעולם המערבי, מורכבת מחומר אורגני.  מטבע הדברים, ברגע שאנחנו מתחילים לגדל תולעים, אנחנו רוצים להציע להם את כל השאריות האורגניות "הנפלאות" שאנחנו מייצרים במהלך היום (אנחנו הרי מייצרים המון וכל הזמן). הי זה בזבוז לזרוק לזבל פסולת שיכולה להפוך להומוס איכותי?! אז אנחנו מתחילים לזרוק במיכל באלגנטיות את כל הזבל האורגני שייצרנו לתולעים שלנו שייהנו – כל החמש תולעים שחיות במיכל :-). מאחר שהתולעים שלנו לא מספיקות לפרק את החומר האורגני וכל הזמן אנו מזרימים פסולת חדשה נוצר מצב שהחומר האורגני יושב במיכל ומתפרק לאיטו ומשחרר הרבה חומציות בתהליך.  ערכי חומציות מעל 7 הם רעילים עבור התולעים ובינתיים במיכל שלנו ערכי החומציות עולים לגבהים לא הגיוניים והסביבה נעשית לא ראויה לגידול תולעים. מהניסיון שלי, כל עוד כל עוד מדובר בצמחים, עלים, ענפים וכדומה (לא משנה באיזו כמות) זה יעבוד והתולעים יהנו וישמינו מנחת. הם יתמודדו עם הכמות בזמן שלהם. אבל אנחנו הרי מציעים להן שאריות של ירקות ופירות והם הרי מעלים את החומציות באופן קיצוני בטווח קצר, כך שמהר מאוד מגיע השלב שאתן מוצאים תולעים ליד המכסה (מומלץ שיהיה כזה) שנמצאות בסטרס ומחפשות את הדרך המהירה החוצה. הפיתרון הוא להציע מנות קטנות ולוודא שהמזון התפרק לפני שמוסיפים מזון נוסף. חכו בסבלנות שכמות התולעים תגדל ורק אז תגדילו את הכמויות. לאט אבל בטוח.
  2. ערכי לחות לא מתאימים – החומר האורגני ובכלל הסביבה כולה צריכה להיות לחה. צריך לדאוג להרטיב במי ברז את הסביבה מספר פעמים בשבוע, אפילו אחת ליומיים, במידה ומדובר במיכל שנמצא בחוץ. הפיתרון הוא, פשוט לבדוק היכן התולעים שלכן נמצאות במיכל ולפי זה להבין את כמות הלחות המתאימה להן. אל תשכחו שרצוי שיהיו חורים לאוורור וניקוז בתחתית ובצדי המיכל, שיעזרו למים עודפים לצאת ולאויר להיכנס. נסו לא להשתמש ביותר מדי מים, בעיקר אם מדובר במיכל ללא חורי איוורור וניקוז שכן התולעים יכולות גם לטבוע.
  3. איוורור – החמצן מניע את החיים בכדור הארץ לא משנה אם אתה אדם, ייצור חד תאי  או תולעת. המיכל של התולעים האדומות שלכם חייב להיות מאוורר ככל שאפשר. זה גם יעזור לכם לייצר הומוס באיכות גבוהה יותר. ככלל, אם צריך להחליט בין מיכל עמוק אם שטח פנים קטן במגע עם חמצן או מיכל לא עמוק עם שטח פנים גדול לאויר,  עדיף תמיד שטח פנים עם מגע לאויר גבוה ככל שניתן על חשבון עומק. כמובן שאם לא צריך להתפשר על אף אחד מהם זה הכי טוב.
  4. הוספת מזון לא מתאים – קיימים מספר סוגי מזון, שיש להתרחק מהם כמו מאש ולא להוסיף למיכל כמו למשל: מוצרי חלב על סוגיהם השונים, בשר, עוף, דגים, חלבון של ביצה (קליפה של ביצה דוקא כן טוב) – כולם עשויים להביא מזיקים. שמן על כל צורותיו – עשוי לגרום לחנק של התולעת מאחר ועוטף את גוף התולעת חוסם את מעבר החמצן. יותר מדי פירות הדר, בצל, שום – מעלה חומציות לערכים מסוכנים, ואחרונים חביבים עלים של עצי מחט (כגון עץ אורן), עלים של עץ אקליפטוס – מכילים רעל ויש להימנע מהם.
  5. אור שמש – תולעים לא יכולות לחיות באור כלל ותמיד ינסו להתחפר ולהימנע ממנו. מאחר ותולעים עשויות מ-90% מים ובדרך כלל הפצת אור גם מחחממת יש סכנה של התייבשות גם בחשיפה קטנה ומדודה. אור השמש כמובן ואפילו אור של מנורה הוא בלתי נסבל עבורן, הן ממש רגישות לזה. סוג האור היחיד שאינו פוגע בהן כלל הוא אינפרא אדום, כמו זה שמשתמשים בו בחדר חושך, מעבדת צילום בו מפתחים את התמונות.
  6.  כיסוי של המיכל – מאוד מומלץ לשמור על המיכל סגור באופן הרמטי אבל להשאיר חורי איוורור. חורי אהיוורור צריכים להיות קטנים (שלא יוכלו להיכנס זבובים וכדומה) אבל רבים בכדי שתהיה זרימה טובה של אוויר. המניעה היא דרך ההתמודדות המועדפת עליי.
  7. הסקרנות שלנו  – אני מכיר את ההרגשה הזאת, שחייבים לבדוק מה השתנה במהלך השעה האחרונה במיכל ומתחילים לחפור, להפוך ולנסות למצוא מה עלה בגורלה של איזו תולעת, או חומר אורגני שרק עכשיו שמתם בפנים. אז פשוט תבינו שזה אובסיסיבי ותפסיקו עם זה! תולעים לא אוהבות שמפריעים להן ויכולות להיכנס לסטרס (לחץ) בקלות מהצקות חוזרות ונשנות מצידנו. צריך להבין שהתהליכים במיכל דורשים זמן ולהימנע כמה שיותר מלהטריד את מנוחת התולעים. אני לא אומר "אל תבדקו בכלל" מה המצב (הרי בתחילת הדרך זה הכי קשה כי עוד לא בטוחים בשום דבר), אלא תבצעו את הבדיקות במידה.

מקווה שזה עוזר! נשתמע בפוסט הבא

 

 

 Posted by at 14:28

 שלח תגובה

(required)

(required)

באפשרותך להשתמש בתגיות ובתכונות הבאות ב- HTML: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>