ספטמבר 112013
 

אמנם תולעים אדומות הן רק סוג אחד של תולעי אדמה, אך לכולם מאפיינים פיזיולוגיים דומים. כולנו כמובן, נתקלנו במהלך חיינו בסוגים מסויימים של תולעי אדמה (השכיח ביותר הוא השלשול כמובן), אך מעטים מודעים אל התפקיד החשוב שהן ממלאות בטבע באמצעות איוורור וערבוב של האדמה, פירוק חומר אורגני, ומיחזור.

אנטומיה חיצונית
תולעי אדמה מבלות את חייהן תוך כדי יצירת מחילות בתוך האדמה, או בחומר אורגני מרקיב. בתהליך האבולוציה הותאם גוף התולעת לחיים מסוג זה וכל סימן לאיבר חיצוני ( לדוגמא גפיים) העשוי להפריע נעלם לבלי שוב. לתולעי אדמה אין עיניים, או איברי חישה אחרים כלשהם בחלק הקידמי של הגוף ומחוצה לו. גוף התולעת בנוי בצורת צילינדר, כאשר הוא עבה באמצע שלו והולך ונעשה צר משני צדדיו. מבנה זה מאפשר לתולעים להתחפר בקלות רבה יותר.  קל לזהות את החלק הקדמי אצל תולעת – כל מה שצריך זה להתבונן בתנועות שלה. בחלקה הקדמי מצויה מעין טבעת נפוחה (clitellum), הנמשכת לאורך מספר מקטעים. גוף התולעת מחולק להרבה מקטעים המסומנים כטבעות לכל אורכה. טבעות אלה צמודות אחת לשנייה ומקיפות את גוף התולעת. הפה נמצא סמוך למקטע הראשון. מעל הפה יש flap קטן שנקרא prostomium. המשטח החיצוני של הגוף, מכוסה בשכבת עור מת, המכילה ווקס ומגינה עליו מפני איבוד מים.

כל מקטע בגוף למעט הראשון והאחרון מכיל איברי תנועה מעין זיפים קטנים וסמורים, המתמתחים מהגוף כלפי חוץ, ועוזרים לעגן את התולעת תוך כדי התקדמות. בחלק האמצעי (המרכזי) של גוף התולעת, מסודרים "הזיפים" הללו בשמונה שורות.  ארבע שורות מקבילות נמצאות על פני הצד השטוח של הגחון, וארבעת השורות האחרות מצידי הגוף, שתי שורות מכל צד. שרירי הגוף מותחים את הזיפים ומכווצים אותם חזרה. הטבעת מסביב לגוף התולעת (clitellum) היא איבר נפוח כמעין בליטה במעטפת החיצונית של הגוף, שדרכה מופרשות הביצים (קוקונים) לאחר  ההזדווגות. הביצים המופרות נמוטלות לתוך הקוקונים לשם הדגרה. קיימים מספר נקבוביות בחלק האחורי של גוף התולעת. פתחים אלה כוללים זוג נקבוביות הפרשה אחד, בכל מקטע, המשמנים את גוף התולעת וגם כמה זוגות של נקבוביות הפרשה, למטרות הזדווגות.

אנטומיה פנימית
החלל המרכזי של הגוף, מכיל את האיברים הפנימיים ומחולק למקטעים רבים באמצעות מחיצות. כל מקטע כזה בגוף, מכיל נוזל גוף פנימי. החלל הפנימי מורכב מתאים מזודרמיים (תאי גזע מהם מתפתחים איברים). תאים אלה מהווים את המזהה העיקרי  של חלל זה אצל תולעים טבעתיות. לאורך השכבה החיצונית של מערכת העיכול, מצויות שכבות של שרירים ארוכים ומעוגלים ובנוסף, גם שכבה דקה של קרום רירי המצפה את חלל הבטן. אותו נוזל חיוני, הממלא את החלל הפנימי של הגוף, ממלא מספר פונקציות אצל צולעי אדמה כגון:

  1. מספק חלל בו עובר צינור עיכול ארוך וחלול שמגדיל את שטח הפנים המשמש לספיגה.
  2. מאפשר סירקולציה של נוזלים, החלפת גזים, אספקת ערכים תזונתיים, סילוק פסולת והגנה כימית עבור תאי הגוף.
  3. שומר על רמה מאוזנת של יוני המים.
  4. מספק מרחב להתפתחות איברי רבייה מורכבים ואחסון של תאי זוויג (תאים המשמשים לזיווג) בוגרים.
  5. יכול לשמש כשלד הידרוסטטי (יציב במים).

בעת כיווץ השרירים הטבעתיים והארוכים, כנגד המקטעים המלאים בנוזל פנימי, נוצרת תמיכה לגוף. התכווצויות מאזור המעיים במורד הגוף לכיוון פי הטבעת, מאלצות את אותו נוזל בחלל הבטן, לעבור ממקטע אחד לזה הצמוד לו ולהמשיך הלאה. כל זאת, בעזרת נקבוביות המצויות במחיצות המפרידות בין אותם מקטעים. לכיווצים אלה תפקיד מרכזי ביצירת תנועה.

חתך רוחב תולעת אדומה

חתך רוחב תולעת אדומה: לחצו על התמונה להגדלה

 

מערכת העיכול
מערכת העיכול בתולעי אדמה מכילה צינור ארוך אחד, המתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת. היא כוללת את הפה, שהוא מעין חלל קטן ההנמצא במקטע הראשון. מאחוריו, נמצא לוע שרירי, בעל יכולת להתרחב. התרחבות הלוע עוזרת לתולעת למצוץ את האדמה הלחה ולשאוב ממנה את החומרים המזינים, ישירות אל חלל הפה הקטן. מאחורי הלוע ישנו קיר צר של הושט. הושט נושאת מזון מהחלק העליון אל הזפק (איבר במערכת העיכול בעל דפנות דקות, המשמש לאחסון מזון לפני עיכולו). לאורך צידי הושט ישנם שני זוגות לפחות של בלוטות calciferous, העוזרות לווסת את כמות הסידן, את כמות היונים של החומצה הפחמתית, ואת דרגת ה-PH (חומציות) בדם.

המזון עובר דרך הושט, אל הזפק ושם הוא נאגר באופן זמני. מהזפק, המזון נכנס אל קיבת השרירים (קיבה בעלת דפנות שריריות הטוחנת את המזון המגיע אליה ומשמשת כתחליף לשיניים אצל התולעים), שם הוא נטחן לחתיכות קטנות אפילו יותר, בדיוק לפני שנכנס אל המעי (בכדי להקל על תהליך הפירוק במעי). הבמעי המזון מתעכל על-ידי אנזימים, וחומרי ההזנה נספגים בו. כל המזון שלא עוכל ממשיך לפי הטבעת ומשם נפלט החוצה. רוב המעי וחלק מכלי הדם הגדולים מכוסים בשכבה של רקמת תאים (chlorogogue). רקמת התאים זו אינה מעורבת באופן ישיר בתהליך העיכול, אך היא אוגרת גליקוגן (רב סוכר, הבנוי מגלוקוז ומשמש לשימור עתודות אנרגיה זמינה) ושומן ומשמשת להגנה כימית. יש לשכבה זו מספר שימושים, שמאוד דומים לעבודת הכבד אצל בעלי חוליות.

מערכת הרבייה
כל תולעת אדמה היא דו-זיווגית כלומר, מכילה גם איברי רבייה זכריים וגם איברי רבייה נקביים. למרות זאת, לרוב הרבייה מתבצעת בין שתי תולעים. חילוף של תאים זיווגיים בין שתי תולעים והורשת תכונות של ההורים, נחשבת כמגדילה את השונות הנטית וכתוצאה מכך, מגדילה את יכולת ההסתגלות וסיכויי ההישרדות של הצאצאים. איברי הרבייה ממוקמים במקטעים הקדמיים, אך ההימצאות שלהם, הכמות שלהם והמיקום המדוייק שלהם משתנה בין הסוגים הרבים של תולעי אדמה. איברי הרבייה של הזכר בולטים יותר, מאשר איברי הרבייה אצל הנקבה. הגדולים יותר מביניהם הם שלושה זוגות של בלוטות, המאחסנות זרע, כל עוד מדובר בתולעת שהגיעה לבגרות מינית (כלומר יש לה את סימן ההיכר והוא טבעת חיצונית נפוחה).

בסמוך לאשכים, המייצרים זרע, קיימים שני משפכים דמויי ריסים. לאיברים אלה מגיע הזרע לאחר שיצא מבלוטות הזרע. לשני המשפכים האלה מחוברים שני צינורות קטנים, הנושאים את הזרע אל איברי הרבייה החיצוניים. אצל הנקבה, איברי הרבייה קטנים יותר ולכן קשה יותר להבחין בהם. איברי הרבייה שלה כוללים זוג שחלות, המייצרות ביצים. ביצים אלה "מתבשלות" שם, וכשמגיע הזמן הנכון, משחוררות לתוך חלל הגוף. הביצים עוברות מהחלל הזה דרך שתי תעלות דמויות ריסים ונכנסות אל שני רחמים, המסתיימים באשכים נקביים חיצוניים.

איברי רבייה נקביים נוספים הם שני זוגות של איברים שתפקידם לאחסן את הזרעים. איברים אלה נמצאים, במקטעים התשיעי והעשירי והם מקבלים זרע רק כשמתרחש תהליך ההזדווגות. הזרע נאגר ומאוחר יותר הביצים משוחררות לתוך ביצים (מעין קוקונים) שם מתרחשת ההפרייה וההתפתחות של העוברים.

מערכת העצבים
ערכת העצבים אצל תולעי אדמה גם מאופיינת על-פי מקטעים ברורים בגופן. קיים זוג של מערכת תאים עיצביים גבית, הממוקם מעל הלוע משמש כמוח. מן המוח וסביב הלוע, עוברים שני עצבים צדדיים, המתחברים עם ה-bilobed ועם מערכת תאים עיצביים גבית מתחת ללוע. מיתר העצב הבטני מתרחב מאחורה עם מערכת תאים עיצביים bilobed בכל מקטע בגוף. שלושה זוגות, של מקטעים עצביים, יוצאים כמעין שלוחות, מכל אחד ממערכת התאים העיצביים ומתחברים אל תאי חישה בדופנות הגוף. המקטעים של מערכת התאים העיצבית מתואמת עם הכיווצים והמנוחה לסירוגין של השרירים המעגליים והארכיים הנחוצים ליצירת תנועה. מצבור תאי העצב הפנימיים משחק תפקיד גם במנגנוני האכילה וההתחפרות.

יש למיתר העיצבי ולמצבור תאי העצב 2 אונות (המוח מורכב משתי אונות ימנית ושמאלית). תולעים טבעתיות מציגות התארגנות עצבית דומה ומספר זנים פרמיטיביים יש שני מיתרים עיצביים נפרדים עם קשרים עיצביים צידיים. מהסיבה הזו, מערכת העצבים אצל תולעים טבעתיות לרוב נחשבת כאילו נלקחה מסולם ביטני של מערכת העצבים בעלת שני מיתרים עיצביים מקבילים, הדומה למה שנמצא אצל התולעים השטוחות.

נו באמת…נסחפתי קצת עם השפה "המקצועית" בפוסט הזה! הייתי חייב להעלות את הרמה של הכותבים בבלוג הזה B-)

 Posted by at 09:15

 שלח תגובה

(required)

(required)

באפשרותך להשתמש בתגיות ובתכונות הבאות ב- HTML: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>